אוריינות

הקריאה פותחת בפני הילד לקוי השמיעה ערוץ תקשורתי נוסף העוזר  בשיפור השפה והדיבור שלו. הוראת הקריאה נעשית על ידי מורה שהתמחתה בהוראת קריאה. השיעורים ניתנים באופן פרטני ומותאמים לנכונותו ולבשלותו של הילד ללימוד הקריאה.

 

חונכות

בנות שרות לאומי מתנדבות לשרת במיח"א שנה או שנתיים.  בשעות הבוקר הן משולבות בעבודה עם הצוות, ובשעות אחר הצהריים הן חונכות ילדים בבתיהם בהנחיית הצוות החינוכי והטיפולי במיח"א.             

כמו כן, סטודנטים לפסיכולוגיה ולחינוך מיוחד, מתמחים במרכז מיח"א בעבודה מעשית וחונכים ילדים בשעות אחר הצהריים בבתיהם גם כן בהנחיית הצוות של מיח“א.

 

טיפול בתנועה

מרפאה בתנועה עובדת עם הילדים ועם ההורים בקבוצות. המטרה   העיקרית של טיפול זה היא טיפוח הקשר של הילד עם הוריו בשמחה ובהנאה דרך משחק וחוויה חיובית משותפת. כל זאת בעזרת אביזרים, מוסיקה משחקים וצחוק.

 

הפעילות החינוכית

במיח"א פועלות מספר כיתות גן: גנים   מיוחדים לילדים לקויי שמיעה, וגנים המשלבים ילדים לקויי שמיעה עם ילדים שומעים בגנים עירוניים.

בגנים המיועדים לילדי משפחות דוברות ערבית הצוות דובר ערבית ונלמדת בהם השפה הערבית.

 

 הילדים שוהים בגן משעה 8:00 בבוקר עד 14:30 בצהריים.

 

 

גן שפה לילדי מיח"א

בעקבות היישום של חוק המעונות השיקומים, החליטה הנהלת מיח"א חיפה לפתוח מעון שיקומי במיח"א לילדים לקויי שמיעה בגילאי שנה עד 3.

 

במיח“א חיפה פועלים שני מעונות שיקומיים, האחד דובר עברית והשני דובר ערבית.

במיח“א טבריה פועל מעון שיקומי נוסף.

 

לשם הפעלת המעון יצרו העובדות הסוציאליות קשרים עם העיריות והמועצות המקומיות וזאת על מנת להפעיל את החוק המחייב בדיקת זכאות של כל משפחה וכן על מנת לסדר הסעה לילדים.

כמו כן הורכב צוות הכולל גננת, שתי סייעות, קלינאית תקשורת ,  מרפאה בעיסוק ואודיולוגית.

 

מעון יום שיקומי

תיבת טקסט: חדרי המעון מכילים משחקים המתאימים לגיל הילדים, ואבזור העונה לצרכיהם בהתאם לדרישות החוק. 

הגיל הקריטי לרכישת שפה הוא מרגע לידת התינוק ועד גיל 3.  ילד לקוי שמיעה שאינו מקבל מענה טיפולי חינוכי ושיקומי במהלך פרק זמן זה,  יתקשה מאוד לפתח שפה. יתרה מזאת, ייגרם לו נזק בלתי הפיך והוא יתקשה ברכישת שפה תקינה ועשירה בהמשך חייו. 

 על המעון השיקומי במיח"א מוטלת האחריות לטפל בילדים מבחינה שפתית ושמיעתית, בנוסף לטיפול המקובל במעונות יום רגילים. 

הצוות הטיפולי (עובדת סוציאלית ופסיכולוגית) עוזר לבני המשפחה לעבד את הרגשות הקשורים באובדן השמיעה של ילדם. כמו כן הצוות תומך ומעודד אותם בהתמודדות עם המשימות הנדרשות מתהליך השיקום של הילד. 
הקשר עם המשפחה כולל את ההורים, האחים, הסבים ובני המשפחה המורחבת.

בנוסף, מתגבשת מדי שנה קבוצת הורים בהנחיית הצוות הטיפולי שיוצרת תהליך דינאמי של תמיכה הדדית.

גננת נודדת

הגננת מבקרת בגנים הרגילים שבהם מתחנכים ילדי מיח"א בנוסף לשהותם במרכז. היא מדריכה את הגננות ואת שאר אנשי הצוות שבגנים לגבי ייחודו וצרכיו של הילד לקויי השמיעה ולגבי דרכי הטיפול בו.

 

תיבת טקסט: שילוב פרטני
תיבת טקסט: מטרות העבודה העיקריות בגנים הן: 

•פיתוח יכולתם התקשורתית של הילדים עם       שימת דגש על התפתחות השפה והדיבור. 

•פיתוח הערוץ השמיעתי  (אימוני שמיעה) 
והערוץ החזותי (סימנים וקריאת שפתיים) .

•פיתוח כישוריהם החברתיים, הרגשיים, המוטוריים והקוגניטיביים של הילדים.


תיבת טקסט: ילד המשולב בגן באזור מגוריו באופן יחידני ,  מגיע למיח“א ומקבל שיעורים עם קלינאית תקשורת, בדיקות שמיעה ומעקב, כיוון  ובדיקת מכשירי השמיעה, ריפוי בעסוק או טיפולים אחרים אם מתעורר בהם צורך. 
הוריו מקבלים תמיכה ויעוץ מהצוות הרחב הכולל  קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, עובדת סוציאלית ופסיכולוגית.


תיבת טקסט: מצלמה דיגיטלית ומחשב הם כלים לשיפור התקשורת באמצעים חזותיים.  הגננות וקלינאיות התקשורת מצלמות בגן פעילויות ותרחישים ונעזרות בצילומים כדי להמחיש לילדים את הנושאים הנלמדים. בדרך זו מתקשרת הלמידה לחוויה האישית של הילדים והם משתתפים בה בהתלהבות.
הצוות מקבל הדרכה בשימוש במצלמה ובישומי המחשב הנדרשים, ומפתח תוכנית לימודים ייחודית. גם ההורים נעזרים בצילומים כדי לתקשר עם הילדים על הפעילויות בגן.

תיבת טקסט: צילום ותקשורת חזותית